מיסוי השקעות בשוק ההון: מתי ייתכן שמגיע לכם החזר מס?

מס רווחי הון חל בדרך כלל כאשר מממשים השקעה ברווח. כל עוד הנייר לא נמכר, עלייה בשוויו היא לרוב רווח על הנייר ולא אירוע מס. החישוב מתחיל מהתמורה במכירה, מפחית את העלות המוכרת והוצאות עסקה רלוונטיות, ומביא בחשבון הפסדים הניתנים לקיזוז.

אצל משקיע יחיד, שיעור המס הנפוץ על רווח הון ריאלי מניירות ערך הוא 25%. קיימים שיעורים אחרים במקרים מסוימים, למשל לבעל מניות מהותי, במכשירי חוב מסוימים או כאשר הפעילות מסווגת כעסק. בהכנסות גבוהות עשוי לחול גם מס יסף.

בנק או בית השקעות ישראלי מנכה בדרך כלל מס במקור בעת מימוש רווח. במהלך השנה הוא עשוי לבצע קיזוזים פנימיים בין רווחים להפסדים שנוצרו באותו חשבון, בהתאם למערכת ולכללים החלים עליו.

אולם הגוף המנכה אינו עורך עבורכם שומה שנתית מלאה. הוא אינו יודע בהכרח על חשבון השקעות בבנק אחר, על פעילות אצל ברוקר נוסף, על הפסד משנים קודמות שלא הוכר אצלו, או על נתונים אישיים שעשויים להשפיע על חישוב המס. לכן ניכוי של 25% אינו מוכיח בהכרח שזהו המס הסופי.

לצד זאת, קיימים ברוקרים שאינם מנכים מס בישראל — בעיקר ברוקרים זרים. במקרה כזה האחריות לחישוב הרווחים וההפסדים, לתשלום המס ולדיווח במועדים החלים אינה עוברת לברוקר, אלא נשארת בידי המשקיע. פעילות אצל ברוקר זר עשויה לדרוש דיווח גם כאשר הכסף נשאר בחשבון ההשקעות ולא הועבר לישראל.

מהו טופס 867?

טופס 867 הוא אישור שנתי שמנפיק בדרך כלל בנק או גוף פיננסי ישראלי. האישור מרכז, לפי חלקיו, מידע על רווחים והפסדים מניירות ערך, ריבית, דיבידנדים והמס שנוכה במקור. רשות המסים משתמשת בנתונים אלה לצורך הכנת הדוח השנתי, חישוב קיזוזים ובדיקת החזר מס.

ברוקר זר אינו מנפיק בדרך כלל טופס 867 ישראלי. כאשר אין אישור כזה, משרדנו מפיק עבור הלקוח, על בסיס דוחות הפעילות והעסקאות של הברוקר, ריכוז נתונים וחישוב מקביל המותאמים לדרישות הדיווח בישראל. מסמך זה אינו טופס 867 רשמי מטעם מנכה ישראלי, אלא דוח מקצועי המשמש להכנת נספחי רווח ההון והדוח השנתי למס הכנסה.

כאשר מנהלים השקעות בכמה גופים, כל מוסד רואה רק את הפעילות שמתנהלת אצלו. בנק אחד אינו מקזז אוטומטית הפסד שנוצר בבית השקעות אחר, ובית השקעות ישראלי אינו מכיר בהכרח את הפעילות אצל ברוקר זר.

לדוגמה, אם מומש רווח של 40,000 ₪ בבנק אחד והבנק ניכה 10,000 ₪ מס, ובחשבון אחר מומש באותה שנה הפסד של 30,000 ₪ — ייתכן שניתן לאחד את הנתונים בדוח שנתי, לקזז את ההפסד ולבקש החזר על חלק מהמס שנוכה. זו דוגמה מפושטת בלבד; בפועל יש לבדוק את סוגי ההכנסה, שיעורי המס ומועד המימוש.

לצורך הבדיקה מרכזים בדרך כלל אישורי 867 מכל גוף ישראלי שמנפיק אותם, וכן דוחות שנתיים ודוחות עסקאות מברוקרים שאינם מנכים מס בישראל. הנתונים מדווחים במסגרת הדוח השנתי ובנספחים המתאימים לניירות ערך.

עובדים בחברות טכנולוגיה ובחברות בינלאומיות מקבלים לעיתים חלק מהתגמול באמצעות מניות. התוכניות הנפוצות כוללות RSU ו־ESPP, ולכל אחת מהן עשויים להיות מועדי מס, מסלולי מיסוי ומסמכים שונים.

בישראל תוכניות כאלה עשויות להתנהל לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, באמצעות נאמן או במסלול אחר. לפי תנאי התוכנית, חלק מההטבה עשוי להיחשב הכנסת עבודה החייבת במס שולי, וחלק אחר עשוי להיות מסווג כרווח הון. תקופת ההחזקה, זהות החברה, מועד ההקצאה ומועד המימוש משפיעים על התוצאה.

כאשר המניות מוחזקות אצל נאמן או ברוקר בחו״ל, המידע לא תמיד מופיע במלואו בטופס 867 או בתלוש השכר. לכן אנו בודקים יחד את דוחות המעסיק, הנאמן והברוקר, את אירועי ההבשלה והמכירה ואת המס שנוכה בישראל או בחו״ל. בדיקה זו חשובה במיוחד לאחר החלפת מקום עבודה, מעבר בין מדינות או מכירת מניות שהצטברו לאורך מספר שנים.

הפסד הון שמומש יכול לשמש כ״מגן מס״: במקום לשלם מס על מלוא רווחי ההון, מקזזים את ההפסד בהתאם לכללים ומשלמים מס על היתרה. הפסד שוטף מניירות ערך עשוי, בתנאים מסוימים, להתקזז גם כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך ששיעור המס עליהם אינו עולה על השיעור הקבוע בדין.

אם לא היו באותה שנה מספיק רווחים לקיזוז, ניתן במקרים המתאימים לשמר את יתרת ההפסד ולהעביר אותה לשנים הבאות. כדי שההפסד לא ילך לאיבוד, חשוב לדווח עליו בשנת היווצרותו ולהמשיך להציג את היתרה בדוחות הרלוונטיים.

כך, אדם שדיווח על הפסד הון בשנה מסוימת ומימש רווח בשנה מאוחרת יותר עשוי לקזז את ההפסד המועבר כנגד הרווח החדש. אם כבר נוכה מס במקור על הרווח, הקיזוז עשוי להביא להחזר מס — בכפוף לכללי הקיזוז ולנתוני התיק.

החל מגיל 60 עשויה להיות משמעות לחישוב המס הכולל ולמדרגות המס החלות על רווחי הון במקרים מסוימים, במיוחד כאשר ההכנסות האחרות נמוכות. ההטבה אינה אוטומטית בכל תיק, והבנק עשוי לנכות את השיעור הרגיל בלי לבחון את מכלול ההכנסות השנתי. חישוב שנתי מקצועי עשוי לגלות שנוכה מס ביתר.

גם נכות מוכרת עשויה להשפיע על התוצאה. פטור לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה תלוי בשיעור הנכות, בתקופה שנקבעה, בסוג ההכנסה ובתקרות הקבועות בחוק. לא כל קצבת נכות מעניקה אוטומטית פטור ממס רווחי הון, ולכן יש לבדוק את האישורים ואת החישוב הספציפי ולא להסתמך על הניכוי בבנק בלבד.

חשוב להפריד בין שתי שאלות. הראשונה היא האם קיימת חובת הגשת דוח שנתי. בטופס 1301 לשנת 2025 נקבע כי מחזור מכירות של ניירות ערך סחירים העולה על 2,810,000 ₪ הוא אחד המצבים המחייבים דיווח. מדובר במחזור המכירות — לא ברווח — והסכום מתעדכן מדי שנה, ולכן יש לבדוק את הרף של שנת המס הרלוונטית.

השאלה השנייה היא האם הפעילות היא השקעה הונית או עסק של מסחר בניירות ערך. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין כלל שקובע כי 50, 100 או 500 עסקאות הופכות אדם אוטומטית לסוחר עסקי. מספר העסקאות הוא רק אחד מהמבחנים.

בין השיקולים שנבחנים: תדירות הפעולות, היקפן הכספי, משך החזקת הניירות, הידע והמומחיות של הסוחר, אופן המימון, מידת הארגון והניהול, הזמן המושקע בפעילות והנסיבות הכוללות. גם פעילות אינטנסיבית עשויה להישאר הונית בנסיבות מסוימות, ואילו פעילות מאורגנת ושיטתית עשויה להיחשב עסק.

לסיווג יש השלכות מהותיות: פעילות עסקית עשויה להיות חייבת במס לפי מדרגות המס הרגילות, בדמי ביטוח לאומי, בניהול ספרים ובדיווחים נוספים. מנגד, עשויה להיות אפשרות להכיר בהוצאות ובהפסדים לפי הכללים החלים על עסק. לכן לא נכון לקבוע את הסיווג לפי מספר פעולות בלבד.